<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן רנ"ט</h1>
<h2>דף קמא.</h2>
כתב הר"י מקור' ז"ל היורד לרחוץ בנהר מנגב עצמו מן המים שעל גופו שלא יעבירם ד' אמות מכרמלית שאסור להוציא מכרמלית לרשות היחיד ומרה"י לכרמלי' ומכרמלית לרשות הרבים. וצריך גם כן ליזהר שלא יסחוט השער דקיימא לן כרב אשי דהוא בתרא דאמר דאפי' תימא יש סחיטה בשער. ועוד כתב הר"י ז"ל וכן נמי כשיטול ידיו בנהר ינגבם שלא יוליך המים בידיו ד' אמות. וכתב הר"מ נ"ע שצריך לנגבן היטב זו בזו קוד' שינגבם במפה או בחלוקו כדי שלא יבא לידי סחיטה ולבון. ור"ת ז"ל פסק דאין משום לבון בדבר שאין בו אלא כדי לכלוך כגון ספוג ואלונתית פי' סדין שמקנחין בו במרחץ וקנוח ידים במפה והרמב"ם ז"ל כתב מי שרחץ במים מסתפג בטליתו ואינו חושש שמא יסחוט ואע"פי שמביאה בידו.
